|
ציוץ ציפורים בחוץ ב-5 בבוקר אחרי
לילה לבן ולבד ורעש של אופנוע של שליח
שקורע את הכביש ומסתיר את הציפורים
מעלים בי געגועים למשהו שאף פעם לא היה לי.
אור מלטף ורך בחוץ ואני טומנת ראשי
בכרית ומתכסה בשמיכה ורק עולה בי ריח
של התרגשות ונסיעה ודמעות עולות מעלה-מעלה
וציוץ ציפורים בלתי פוסק כל-כך שמח.
משהו טוב שנמצא באוויר ואני יודעת שייפול.
כי הנה, כבר עכשיו ובעצם מן ההתחלה עולות
בי מחשבות אחרות ולא מצייצות.
שיפסיקו לצייץ כבר! וזכרונות דוקרניים
של ציוצים אחרים שגורמים לי לבכות.
למה להן כל-כך שמח ומצייץ ב-5
בבוקר? הלילה שלהן אולי היה שחור יותר.
ציוצים שמחים של זריחה מזמזמים בחוץ
ב-5 בבוקר אחרי לילה לבן לבדי.
האופנוע עבר ואנשים ישנים ואני לא מצליחה
להסתיר מפניי את הציוץ הזה. |
|
|
שואה זו לא מילה
גסה!
זו מילה אכזרית,
והאמת שגם לא
רלוונטית, אז די
כבר יא שמאלנים
אשכנזים שונאי
ישראל שכמותכם!
הדס עמיר, יוצאת
לקרב הגדול של
חייה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.