בר אל / רחש |
סוחפת השתיקה הרועמת.
שברי הגלים
מתנפצים בין כפות רגליי, מזכירים
כל אדם לקבר יובל
אחד לאחד ימלאו בכוסות
דם פרגים
על קבר המתים החיים, זר אשים
הולכת.
יחפה בחוף עירום
בקו ישר, שעוד לא אפול
קריאה מרחוק.
לא עצרתי לראות
ידי נשמטו, רגלי עוד עבדו
מבט אחרון.
ביתן רעוע עומד בשלכת,
שדה חלומתי
נרקב לנגד עיניי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|