מסעדה שקטה, המצלמה מתקרבת לשולחן לידו יושבים גבר ואשה,
בסיטואציה של שתיקה מביכה.

גבר: אז... ספרי לי קצת על עצמך.
אשה: אממ... לא יודעת, מה אתה רוצה לדעת?
גבר: למשל, כמה הורים יש לך?
אשה (מופתעת): אה... שניים.
גבר: ושניהם מאותו המין?
אשה: לא! מה?...
גבר (מתרשם, מעט מופתע): וואלה? מעניין אותי לדעת איך זה אצלך,
את ביחסים טובים יותר איתם או עם הסבתא-רבא שלך?
אשה: סבתא-רבא שלי מתה מזמן, אני...
גבר: אוי! אני כל כך מצטער, לא ידעתי, לפעמים אני אומר דברים
פשוט בלי לחשוב שאנשים יכולים להפגע...
אשה: לא, זה בסדר, היא נפטרה הרבה לפני שנולדתי, אני בכלל לא
הכרתי אותה.
גבר: לא, לא, זאת אשמתי, אני מוכרח לפצות אותך! אני אקנה לך
חומוס בתור פיצוי, את המשובח ביותר!
גבר (מסתובב למלצר שנמצא בצד השני של המסעדה וצועק): מלצר!
קערת חומוס לעלמה! ואני רוצה את המשובח ביותר... (על סף דמעות)
פגעתי בה, ואני מוכרח להראות לה שאני מצטער!
(שאר הסועדים מסתובבים, נדהמים)
מלצר: כן... מיד, אדוני.
אשה (נבוכה ומסמיקה): זה באמת בסדר, אתה לא צריך להתרגש יותר
מדי, בוא פשוט נמשיך לדבר, טוב?
גבר: כן, שוב סליחה... אולי... אולי תספרי לי במה את עובדת?
אשה: אני פקידה בדואר - מטפלת בלקוחות, מארגנת את המסמכים
ו-...
גבר (משנה את הבעתו ומתמלא בוז): שכבת את דרכך לפסגה, הא? אני
מכיר בנות כמוך, כולכן אותו הדבר! (החומוס מגיע, מלא בשמן זית,
חריף וכל טוב, והגבר לוקח אותו ומטיחו בפרצופה של האשה) זה מה
שמגיע לך, ניסית לנצל את טוב לבי! (יוצא מהמסעדה בסערה)
(האשה נותרת המומה עם חומוס על פניה כששמן זית נוזל על בגדיה)