היא אהבה אותו אנושות.
וחלמה עליו לאורך כל האשמורות.
הייתה טופחת על גבו,
כשכדור פרווה היה נתקע בגרונו
(למרות שאסור לטפוח על הגב-
זה רק גורם נזק).

אך החתול מיצי-מיצי
לא היה נאמן.
הוא חיפש בעלים אחרים
או שסתם היה חרמן.

אז היא יצאה אחריו
וחיפשה בימים.
וכשכבר נואשה הציעה מזומנים
(האמת שהמחאות אבל זה לא קריטי, נכון?!).

אך החתול מיצי-מיצי
נעלם כלא היה.
לא הייתה זו שלה אלא שלו הבעיה.

וכשיום אחד היה נדמה ,
שראתה אותו
(או שסתם היה דומה),
היא הגיעה אליו מאחור.
הסתכל עליה, הופתע, נרתע, קפץ.
(ונעלם מהאזור).

כי החתול מיצי-מיצי
לא אהב אותה בכלל.
לא הייתה לא סיבה למה, מדוע ובגלל.

והיא הציעה לו שוחד
והציעה לו גם מין.
כשניסתה להתקשר,
הוא לא היה זמין
(תנסי עוד פעם).

ולחתול מיצי-מיצי
כבר נמאס די מהכל.
הוא רצה רק לברוח,
להצליח בגדול.

כן לחתול מיצי-מיצי
כבר לא היה אכפת.
כי החתול מיצי-מיצי
אובחן כפסיכופט.

(ז"ל- מת החתול מיצי- מיצי, כאשר השתנק,
השתעל ונחנק מכדור פרווה.
בוגדנותו במי שאהבה אותו
גרמה לכך שלא יהיה מי שיטפח לו על הגב)