אני מכור למתוק שאחרי
מכור עד כאב ויגון
אך עוד תקוע במלוח שלפני
טעמך המוזר, הראשון.

פי פעור, ממתין הוא לטיפות
של גשם קודר שישטוף
עוצם עיניי בכדי לא לראות
שום דבר עוד לפני הסוף.

אני מכור למתוק העז והצורב
של חיוכך המעורבב בנשיפה
ומנגד עוד תקוע בחלום
ובו את הולכת יחפה.

קליפות תפוזים נופלות כנועות לרגליך
ומיץ דביק מתיז על צווארך
לא מעכל שאלו המילים שיוצאות מבין שפתיך
כנראה שהגיע גם תורך.

תורך להיות הממתק שלי
אחרי ארוחה עסיסית ודשנה
אך מדוע זה החשק שוב מכה בי -
דווקא כשאת כבר ישנה???