ואני מחפשת מה לומר,
ורואה את התהום בלי-סוף,
ולא יודעת מה לומר,
לא יודעת אם לקפוץ, לא לקפוץ.
ואני לא יודעת איך להרגיש,
כי הלכת, מת. ואני נותרתי כאן,
ואני לא יודעת מה להגיד,
כי מותך היה קטלני ואכזר.

אני לא יודעת איך להתנהג,
כל מה שאומר יהיה לא נכון,
כי אתה שם נפלת,
בנקודת האל-חזור.
ואני נותרתי כאן, מחכה שיגיע האור,
וייקח אותי אליך,
מעל התהום אין-קץ.
האור שיחבק אותי,
ויצילני מן הכאב.

ואתה שם ניצבת,
מנופף לשלום.
ואני,
מה איתי?
ראיתי אותך בנקודת האל-חזור.

ונשברתי,
ובכיתי,
בכיתי עד תום.
ולא ידעתי מה לומר,
כי ידעתי,
שלא תחזור.

לא ניתן לדעת איך להתמודד עם מותו של אדם אהוב. מוקדש
לפדריקו, מ"פלוריסיינטה". המבין יבין.

9.6.05