לכתיבה יש כל כך הרבה נושאים אפשריים
טבע, פילוסופיה, משפחה, חברים
אוכל, פוליטיקה, הפסד, ניצחון,
אומץ, פחד, אמת ודמיון.

באמת שהייתי רוצה להתנתק
לכתוב בלעדיך, מנטיותי להתרחק
אבל בחיי, אני לא מצליחה
זה פשוט לא עובד כשאין שם אותך.

עוד ניסיון אחד, ושוב אני נופלת
לשאול תחתיות הזה שבו אני סובלת
ומהסבל יוצאים לי שירים מקסימים
אז למה להתאמץ ולא להסכים?

היום אני מודה שויתרתי, נשבר לי.
כבר לא מנסה לגוון כי נמאס לי.
אם אתה הנושא הכי קל- שיהיה!
אני לא מתכוונת להתנצל על זה.

אז סלח לי, יקירי, שכל שירי הם עליך.
יכול להיות שאתה מזה קצת משתגע.
נסה להבין - זה הפורקן היחיד
שיש לי מהרגש שנמצא בי תמידית.

9.6.05

מוקדש לבן אדם שלא קרא את כל השירים שנכתבו עליו