|
אני משוררת את שרשרת מחשבותיי
זוהי שרשרת שאני תולה כמו בחג הסוכות
כל עיגול בה אינו כקודמו
אינו כתמול שלשום כל עיגול בה.
ואני תולה אותי בסוכה אך עדיין לא חג סוכות
ואומרת אמי - יגיע סוכות,
יגיע. |
|
|
משפט אחרון לפני
המוות:
"תמצצי, תמצצי
את הכככככל !
מזתומרת
נחנקת?!"
זהו, גמרתי.
(עם חיוך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.