נולדתי לחושך, בתוך קופסא קטנה.
לא יכול לזוז, אפילו לא תנועה.
נעזבתי לבדי,
מלבד יד שמושיטה
יותר מדי מזון...
בשבילי,
בתוך קופסא.

האם יש עוד עולם מעבר לגבולות, הקירות שמקיפים...
לא יכול לראות.

ויום אחד ראיתי אור,
ראיתי גאולה.

אך איך זה לעמוד?
אף פעם לא אדע..

סוף סוף אוויר חשבתי,
רק על זה חלמתי.
ומשהו מלמעלה
מנצנץ.
לפתע הוא כאן בצווארי,
נוזל בצבע אדום בוהק
מבצבץ.
ושוב החושך..

לא הצלחתי לצאת.

אני עגל חלב. ואתם,
אתם החושך שלי.