אישו עמד על שרפרף עץ בסמוך לבור הביוב שהריח רקב צואה ומחנק,
נשא עניו למעלה כמו בתפלה ודיבר על עולם צבעוני ועל תחושות
מיסטיות.
אנשים שעמדו שם גיחכו וצחקו. אישו, היה בסך הכול משחרר הסתימות
של העיירה.
הוא נעמד שם מנסה להתגבר על עיצבונו עד שהתפזרה הקבוצה.
בעניי אז, הכול נראה כמו הצגה. הייתי בסך הכול ילד שנקלע למחזה
מוזר.
באותם ימים ביוב זורם העולה על גדותיו היה מחזה שכיח. ובכל פעם
שריח הצחנה עלה, אישו היה מופיע עם שרפרף מחובר לגבו וצרור
ברזלים נגררים אחריו.
הוא היה נעצר, מתבונן ומשחרר את ערמת מוטות הברזל מידו, והם
היו נשמטים בחבטה על הקרקע  היה מוריד את השרפרף ומניח גם
אותו.
אחר כך היה ניגש במהירות לעבודה, מסיר את מכסה הביוב הכבד
בקלילות כאילו היה נוצה, ובמיומנות היה שולף מוט אחד מתוך
הערמה שבקצהו התחתון הייתה ספיראלה מחודדת, והיה תוקע אותו
בבור הביוב. מבלי להמתין הרבה, שלף מוט נוסף שהתברג למוט
הראשון וכך הלאה לכדי מוט ארוך שצלל למעמקי הבור הגואה.
כשסיים,  חיבר לקצה העליון ידית והחל מסובב ומסובב בעדינות
ובריכוז כמי שמנסה להשחיל חוט במחט.
חיוך נסוך על פניו כאשר גוש שחור המורכב משורשים צואה ושאר
אשפה נשלף החוצה.
מפלס הביוב אט אט ירד לקרקעית.
הייתי מתקרב לבור העמוק שהדי המולת האנשים נשמעה מתוכו ורואה
את זרימת מי הביוב המתנקזת ממספר מקורות לכדי תעלה אחת וחש מן
שלמות לא ברורה.
אישו היה ממהר לגולל את שער הבור ולאטום אותו. אחר כך היה
מכחכח בגרונו נעמד על שרפרף  העץ ופוצח בנאומים על תחושות
עילאיות ועל רצון לעוף...
בפעם האחרונה שראיתי את אישו  היה כשנגרר לתוך מכונית ע"י שני
גברים לבושים לבן.
זיכרונות אלו לא היו עולים, אלמלא הסתימה הארורה במערכת הביוב
אצלי בבית.
במשך מספר ימים התהלכתי כמו סהרורי למצוא את מקור הבעיה .
היה צורך, לאתר במדויק את בור הביוב שכוסה בערמות אדמה ושכעת
צומח עליו דשא ירוק.
לאחר שסימנתי את המיקום, התחלתי לחפור בטירוף לעומק של כמטר
לשמחתי הרבה הגעתי בדיוק לפתח בור הביוב . ריח צחנה וריקבון
עלה כשפתחתי את המכסה במהירות החדרתי זרנוק מים ואט אט מפלס מי
הביוב ירד עד לזרימה המותאמת.
חשתי לפתע בהתרוממות עצומה נעמדתי על ערמת האדמה פרשתי ידיים
ורציתי לעוף.
אחר כך תהיתי שאולי גם אני נכנס למצבים פסיכוטיים עם אשליות
שדומות לסכיזופרניה.