|
כמעט לא ניתן להאמין
שכל הרכבות
האלה. אי-אפשר היה
לדעת שכה הרבה
מחטים בי. והצפירות
כהרגלן: רמות וברורות
נכחן.
ילד אחד פניו בענן.
הבט איך אני עומדת שם,
אולי אבודה
ושערי כלה
בעשן |
|
|
אתמול הייתי
בטוחה שמתתי
והגעתי לגן עדן,
כי הכל היה לבן
ונחמד כזה.
מסתבר שהייתי
בביה"ח. אבל גם
השותף שלי לחדר
חשב ככה, אז אני
לא עד כדי כך
פסיכופטית.
שושו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.