|
לו היה רגע אחד של חסד עוצר
את המאכלת
מלהקיז את דם המילים
הנשחטות.
הנני!
קחני נא
האש והעצים סדורים על מזבח האבן
אין שה לעולה כי אם שירי זה האבוד.
קול דמי שירי
זועקים אליך מן הרקיע
קחהו
העלהו באש |
|
|
מי שכתב
שקלאודיה שיפר
מחרבנת הוא
אידיוט. בנות לא
מחרבנות, לא
מפליצות, לא
משתינות ולא
מחטטות באף. הן
מקסימום בוכות,
לא יותר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.