ג'סיקה לנגה / ללא שם |
זמן אבוד בחלל יומינו.
מנגינתי נותרה כלואה,
בין מיתרים שחוקים,
לאהבות כוזבות.
בין לילות לימים,
תרה אחר דרכי,
חצים מטעים,
מפנים אותי - אלייך
והדרך מולי מורה-
תמרור, אין כניסה !
לעד,
עומדת בין עמודי מבצרך,
מעוטרים בזהב ואבני חושן.
אך לבך,
הו לבך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|