וגם אז, צעקתי לך שתחזור.
צעקתי שתבוא אלי, צעקתי שזה לא יעבור.
וגם אז, כשהכל הסתיים כבר ביננו,
כשהסתיו השתלט עלינו,
זעקתי לך לא לוותר עלי.
וגם אז, שהסוף הגיע מזמן,
שאתה כבר הלכת מכאן,
אמרתי לך שתבוא אלי,
אל תוותר עלי.

והימים חולפים, מלאה געגועים,
אבל שום צעקה לא עוזרת,
רק מחזירה אותי לאמת.

האמת, הייתה בשבילי כמו שקר,
שוב אתה מוותר, הגעגוע לא ייגמר.
שוב, אני צועקת לך שתחזור אלי,
יש לך מקום בזרועותיי, אל
תוותר עלינו, אל תוותר עלי.

והימים חולפים, מלאה געגועים,
אבל שום צעקה לא עוזרת,
רק מחזירה אותי לאמת.

ודברים, שאמרתי לך פעם,
בלעדיך אין לזה טעם,
רק מחכה שתבוא.
והכל, נעצר לרגע, ואז
ממשיכה לסבול.
אל תתרחק עוד ממני,
אני לא רוצה לוותר, אבל מה
שהפריד ביננו - היה הסתיו,
שעכשיו שוב חוזר.

והימים חולפים, מלאה געגועים,
אבל שום צעקה לא עוזרת,
רק מחזירה אותי לאמת.

(15.1.04)