תנו לישון לנצח,
אולי גם תזילו דמעה.
אף אחד לא מוכרח,
לקחת עוד נשימה.
אני קוברת את עצמי,
בים של מסכות.
אני זאת לא אני,
תנו חופש לדמעות.
תנו לבכות, תנו לי ללכת,
גם ככה, תלכו בדרך אחרת.
אף אחד לא ישקע בגעגועים,
רק בבקשה, תפסיקו להעמיד פנים.
מבחינתי זאת עוד טיפה של דם,
בים שלם וסוער.
רק עוד שריטה קטנה,
רוצה להיות מישהו אחר.
והמראה סדוקה מזמן,
גם אתם כבר לא מסתכלים.
גם אם אלך מכאן,
אתם תמשיכו בחיים.
תנו לבכות, תנו לי ללכת,
גם ככה, תלכו בדרך אחרת.
אף אחד לא ישקע בגעגועים,
רק בבקשה, תפסיקו להעמיד פנים.
רסיסי זכוכית,
דמעות.
אז מה אם אני
כבר לא רוצה להיות.
והדם מטפטף,
כמו הדמעות...
הכל שורף,
נשארו רק צלקות.
תנו לבכות, תנו לי ללכת,
גם ככה, תלכו בדרך אחרת.
אף אחד לא ישקע בגעגועים,
רק בבקשה, תפסיקו להעמיד פנים.
(2.2.04) |