תשבי עם רגליים שלובות ותבכי כמו שפעם בכית
ואיך שוב עלה לך חיוך מטופש, חיוך מאוהב
תהפכי שוב את עצמך לעפר למען אהבה שלא תהיה
הוא לא יבוא
ואת עדיין תשבי ותחכי על הספסל הרטוב מהגשם
עם השמלה הכחולה שהוא כל כך אהב
ולאט את תראי שהכל ישחיר בחיים האפלים שלך
הדיכאון שקרב אלייך בצעדי ענק
כי אז את תביני, את תוכלי לעכל סוף-סוף
את מה שלא הצלחת לעכל כבר שנים
כי לילות את שוכבת במיטה בלעדיו
שבורה עם הזיכרון המוכר שלו
ומתי תפסיקי להיות כל-כך מטומטמת, מתי תביני
נשבר לו הזין ממך ומהשגעונות שלך
הוא הלך, עזב אותך!
ומתי תביני שהוא לא מת!
הוא שם
אם תציצי מהחלון תראי אותו מזיין אותה במרץ
נהנה מכל שנייה
ולאט במוחו, בליבו, בתשוקה שעוטפת אותו
דועך הזכר
שפעם
בשנים עברו
כשעוד הייתם צעירים
אוהבים
היתה... את
ואם תחשבי קצת תביני אולי גם תפסיקי
להלך בחלומות שלא יתגשמו בלעדיו
לכי אל עבר החלום שנקרא את! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.