הדבר הראשון שעליי לעשות על מנת לפתח את כושר היצירה שלי, הוא
לפתח את כושר הקליטה שלי ואת ההשכלה. ובכן, עליי לעסוק כעת
בלמידה וקריאה ואל לי לבזבז את זמני בשטויות חסרות פשר כמו
הכתיבה שבה אני עוסק ברגעים אלו ממש....
האמנם?
הרי כיצד אוכל לפתח ולהתפתח בעת שאיני משקיע כלל מאמץ בפיתוח
הניסיון. וכאשר אהיה בשל לכאורה להתחיל, לאחר שהרגשתי שלמדתי
די, כבר לא אהיה קיים, כיוון שלא ניתן לעולמים ללמוד די. כל
החיים בד בבד עם שאר עיסוקיי חובה עליי להמשיך ללמוד עוד ועוד
בנושאים המגוונים, הרי "הלמידה היא מהות חיינו ובסיס
קיומנו"... ואם כך, מעולם לא אוכל לכתוב ולהתבטא כיוון שזוהי
מעולם לא תהיה זכותי.
כאשר אני מעלה משהו על הנייר, אני מרגיש כאילו בזבזתי מילים,
ושוב ושוב אין אני מצליח לקבל הרגשת סיפוק מהמילים הכתובות על
הנייר, ובכל פעם מחדש מרגיש אני שנכשלתי. ומנסה שוב כי חושב
שאולי עם הזמן, ועם כל כישלון, גדל הסיכוי להצלחה בפעם הבאה.

אולי קצת חבל שכתיבה זה לא לוטו, כי נראה לי שהסיכוי שלי לזכות
בלוטו הרבה יותר גדול.