אני שומעת אותו,
אני שומעת אותו קורא לי...
בשקט בשקט,
אף אחד לא יודע.
קולו החלש, אותי מייגע.

אני שומעת אותו,
אני שומעת אותו קורא לי...
מבין הצללים, מבין הצלילים,
אומר לי לבוא, לא לפחד,
מנסה להתקרב, שכל גופי רועד.

אני שומעת אתו,
אני שומעת אותו קורא לי...
וקולו מתרחק,
אך הוא עדיין זועק:
אני פה, תני לי יד,
אני אשאר איתך לעד.

אני שומעת אתו,
אני שומעת אותו קורא לי...
הוא פרי דימיון,
הוא לא אמיתי,
הוא לא באמת תר למצוא אותי.

ואני שומעת אתו,
עדיין שאני שומעת אותו קורא לי...
אני מחפשת אותו,
אך הוא לא בא, הוא לא מופיע,
והוא - ממשיך לקרוא לי:
אל תדאגי-
אני עוד אופיע...