בסוף זה יקרה.
אני אתגבר על הפחד מהמוות.
על הפארנויות.
על החלומות הרעים.
הסרטים.
אני אתגבר על התקפי החרדה.
בלי פרוזאק.
בלי פוזה מדומה.
אני אשמח גם בביחד.
אפסיק לאהוב רק ת'לבד.
בסוף זה יקרה.
אני אוהב את עצמי.
גם כלפי חוץ.
אני אביע הערכה על עצמי בפני כל.
לא אתבייש לעמוד מול המראה באור שמש חזק.
בסוף זה יקרה.
ואז אתחיל לחיות.
בלי מחשבות, בלי עכבות.
בסוף זה יקרה.
אני באמת מאמינה.
או שסתם אני כותבת,
לא בכוונה.