קצת מעט לפני הזריחה
עת הכל נעצר, כופה ומקפיא
זו השעה הקשה של היממה,
כי מאום לא קורה אך הכל אפשרי.
האופק מאדים, מסמיק מבושה.
מכבה ערוותו בערפילית סמיכה.
מסרב בכל תוקף להכיר בעובדה,
שהלילה חולף באנחת רווחה.
ושומרת הלילה, גפיה לאות.
לוגמת קפה, מחייכת קלות.
כמה טוב שעוד משמרת חלפה.
ובינתיים שום אסון לא קרה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.