לתת את הגז, הזריקה האחרונה לפני היציאה הגדולה:
אין לי שמץ של תלות בגופי,
אינני מסוגלת יותר לישון כי מהשינה שבעתי
ולעולם לא אהיה רעבה יותר.
"קחי אותו, תטעני." שלושים ושלושה סיבובים לפני הגמר הסופי בו
אין קץ למירורי חיינו.
התהפכות נובעת מחיכוך מיותר בשדות הקוצים שעל רגליי,
נושק לי בבוהן, מכווץ את גופי לתנוחה עוברית ומכניס אותי
לאמבטיה חמה.
כיוונתי, לא היה בי ברירה.
הגשם של עזה מרטיב אותי בלי להפסיק לרגע.
אינני יכולה לדבר שלא בשלילה, הכל נראה לי צבוע, קצת אפור
ומרתיע מכדי שאנסה לטפס שנית על הר העינויים שאתה כל כך משקיע
-
נוטף זיעה, מטפטף לי על החשק לשכב איתך ברגע זה.
מכסה את פטמותיך בסדין חלקלק המכניס להילוך ראשון ועובר, קצר
אופקים ורחב שוליים, מסתעף בכביש העוקף ליד עירנו, ויוצא מגופי
הרטוב.
על המיטה הדבקת פסי האטה,
בכל פעם שאתה חושש שמא אזרק למטה ואפצע את הלחיים, אתה מורח
משחה על המעקה ועושה ממני מכונה המחליקה לשדות ההרואין שמישהו
דואג לכסח רק כשהוא מאוהב.
(למסגדים מעבר לחוטי התייל יש שירה משלהם,
ואתה מפקיר את הנשק בכוונה אצלי על השדיים,
מעניש אותי על כל הפעמים שסירבתי להיות רכוש צבא הגנה
לישראל).
התהום שנפתחה בינינו נובעת אך ורק מהכבוד המטופש שלי שצובר
תאוצה בכל יום שאינך שוקע בבטני הענוגה תחת עומס כה קר עד שאני
קופצת באוויר ומשאירה את הרגליים פתוחות רק כדי לסמן לכולם כי
שכחתי איך לאהוב כמו ספיגת בגדיך את הגשם המריר הזה בסופי
השבוע הארוכים שאתה עוד הלכת ללמוד ואני ציפיתי בך ישן.
רגע מחוץ לילדותיות המכוערת ואני מראה בשורה אחת את הפגמים -
"חליתי בדביקות הנכספת שכל אחד היה מקריב נפשו למענה
בזוגיות".
המקלחות שלי עם זרים כה איטיות כי נדמה שלגעגוע אין כלל סיבה
להיוולד, החיצוניות שאני מפנימה ולא מאשרת בפניה כניסה ישירה
לתוך מערכת העיכול של היציבות הארורה (אולי היא מצליחה לחדור,
אבל בלי שנשים לב יוצאת מיד דרך השתן) - מתנדנדת בין החופש
המוחלט לבין העובדה כי אינני מסוגלת להתקלח לבד אפילו פעם
סדירה אחת לנצח.
אנשים לא מעריכים אותי, קורצת להן העובדה כי הכל יש לבזבז בעיר
הזאת כמו כלום ואתה ברגעים הכי אינטימיים שלנו מזכיר לי עד כמה
זה נכון.
הדבק שמתייבש לי על המצח ומשאיר את הכוונה האמיתית בפיתוח קשר
תלותי ואבהי למדי, עדיין עומד בסימן שאלה לגבי מקום מחייתו,
אני דואגים לגדר את שלנו,
והוא מתרטב באלגנטיות, אומר שמרגיש לא טוב מאז הפעם האחרונה
שלנו יחד.
נעלם לי. |