" איכס" פלטתי. אני יושבת מול המראה, מביטה על עצמי. אתם בטח
יכולים לנחש מה הרגשתי. הרגשת חלחלה שמעבירה לי צמרמורת בגב,
כך שהיא מרעידה את כתפיי לשנייה קלה... קורה לכם לפעמים? ומיד
אח"כ אני מתחילה לבכות, והדמעות שוטפות את פני, כמעט כמו מפל
זורם, קרה לכם פעם? אף פעם לא קרה לי.

דפקתי בדלת, ברק פתח לי את הדלת והופתע נורא לראות אותי. עמדנו
ככה, אחד מול השני, ולא אמרנו מילה. למרות זאת, ידעתי שהוא
רוצה לומר לי משהו, כי הוא נשך את שפתיו, אלוהים, אני מתה עליו
שהוא עושה את זה. השיניים הלבנות המושלמות שלו נשכו את שפתיו,
האדומות המלאות הסקסיות החושניות. החזה שלו, התמלא מאוויר שלקח
והתרוקן לו מהר, כפות ידיו נמרחות על מכנסיו, בניסיון שווא
לספוג עליהם את הזיעה שהצטברה לו בנתיים,
והעיניים שלו נצצו כאילו מבקשות לירוק איזה משפט.
ולמרות שאינני יכולה לעמוד בפיתוי שעומד מולי, אני נשארת
אדישה, רק מבטי חודר עמוק עמוק לתוך עיניו כמבקש לחדור
למחשבותיו.
וכך אנו עומדים אולי כבר חמש דקות בולעים כבר אלפי נגלות של
רוק ונושמים בכבדות משהו פחד. והשקט ששורר, יותר מאשר שיסגרו
אותי בחדר אטום.
ולפתע, טלפון צלצל. והוא כאילו התנער מאיזה חלום, רץ ריצה קלה
לכיוון הטלפון שיושב לו על השידה לא רחוק מהסלון, ומצלצל צלצול
כל כך חזק וכל כל צורם.
ובעודו מתחבר אל המכשיר האלקטרוני הזה, אני כבר במעלה המדרגות,
הולכת לכיוון חדר האמבטיה, וסוגרת אחרי את הדלת.
אני נעמדת שוב מול המראה, מסתכלת על עצמי, כאילו הייתי זרה
ודמעה אחת גדולה ועגולה זולגת לי על הלחי.
ברק נכנס גם הוא לחדר האמבטיה ונעמד על ידי, ספק קרוב ספק רחוק
ובוחן את ההשתקפות שלי מבעד למראה. עיניו שתרו אותי, נתפסו
בעיני והן כאילו שואלות אותי שאלה. אז הוא הולך לכיוון
האמבטיה, תוקע בביוב פקק שחור ועגול ופותח את זרם המים שעושים
רעש אקזוטי בעודם נשפכים בזעם על קרקעית האמבטיה. ברק התקרב
אליי והעיז לקחת קצה משערי הארוך, ולנשום אותו עמוק לריאותיו
בעודו עוצם את עיניו כאילו מבקש להביע התענגות ואז לוקח את
הסבון שלידי ומלטף אותו עד שיוצא קצף, אותו הוא מוסיף למים
הגועשים.
ואני, הדמעות ממשיכות לזלוג באיטיות ובהתאמה מדהימה על לחיי
וברק קרב אליי בשנית, מוחה את דמעותיי המלוחות מפני עם אצבעו
החמימה שלבסוף הגיעה לפיו המתוק, ומצץ אותה עד שיצר את
ההרמוניה.
ולפתע הלך וסגר את זרם המים השוטף ונהיה שקט חלול באוויר.
והוא קרב אליי ומצמיד אותי חזק לגופו וכורך את ידיו סביבי ולאט
לאט פותח את הרוכסן הארוך של השמלה הלבנה שלי, נתתי לה להשמט
מגופי ונשארתי רק עם הלבנים שלי, מביטה עמוק לעיניו.
והוא בצורה איטית וחוששת, פותח אט אט את כפתורי החולצה הלבנה
שלו ושומט אותה מגופו, בדיוק בעת בה, צנחה דמעה שלי על הרצפה
גם כן.
והוא פותח את כתפורי הג'ינס השחורים שלו עד שגם הם מוצאים את
דרכם לרצפה. וככה, שנינו עומדים זה מול זה ולא אומרים מילה.
כאילו הכל לקוח מאיזה תסריט ואנחנו השחקים שמקשיבים לבמאי,
נכנסים למוזה ועושים הכל, כמו רובוטים.
וככה שנינו עומדים זה מול זה ולא אומרים מילה. ושנינו לבושים
רק בלבנים שלנו, כאילו ממאנים להיחשף לגמרי.
והוא לוקח את ידי, לאט ומוביל אותי לכיוון האמבטיה.
שני זוגות רגליים צעירות עומדות במיי אמבטיה חמימים.
שני זוגות עיניים כואבות חודרות אחת לשנייה.
שני פיות אדומים מסרבים להוציא מילה.
שתי ידיו של הצעיר אוחזות בשתי ידיה של הצעירה.

"למה שכבת איתה?" פלטתי לפתע פתאום.
ברק היה המום כולו.
הפה האדום, המלא, החושני והסקסי שלו היה פעור לגמרי.
החזה שלו נאטם לחלוטין.
ידיו התמלאו זיעה ושמטו את ידיו בעודן רועדות.
ועיניו איבדו את הברק התמידי וחדלו לשדר מסרים, כמו מסך שלג
כמעט.
ואני נשארת אדישה, רק מבטי חודר עמוק עמוק לתוך עיניו, בציפייה
לתשובה.
וכך אנו עומדים אולי כבר חמש דקות בולעים כבר אלפי נגלות של
רוק ונושמים בכבדות משהו פחד. והשקט ששורר, יותר מאשר שיסגרו
אותי בחדר אטום.
ולפתע, החל שוב הטלפון לצלצל, את הצלצול החזק והצורם שלו, והוא
כאילו נעור שוב מאיזה חלום, אך הפעם נשאר נטוע במקומו ולא מש.
"את.. מדברת..." הקיא לבסוף את המילים שידעתי שהוא הולך לומר.
קשה לי לעשות זאת, אך אני מהנהנת לו בעודי שומרת על קשר העין
ההדוק.
ודמעה אחת, גדולה ועגולה זולגת לו על הלחי.
" סוף סוף מצאת לך מישהי בלי מגבלות לזיין, הא?!"
וברק מתחיל לאיטו להתייפח והדמעות שוטפות את עיניו כמעט כמו
מפל זורם.
"אבל אל תדאג, מתוק. אני מבינה אותך".
ואני מתקרבת אליו ומצמידה אותו חזק לגופי ומלטפת אותו בכל
גופו, עד שמגיעה לפניו. ואני מתקרבת לפיו המתוק ומנשקת אותו
נשיקה צרפתית ארוכה ורטובה.
אחרי כבר חמש דקות של נשיקה אני תופסת עם שיני בלשונו הארוכה
ונושכת אותה ולא עוזבת. ואני חשה במתח העצום שעובר בגופו, אך
הוא לא מוציא ציוץ.
ואני נושכת ולא עוזבת, עד שהדם כבר מתחיל לפרוץ בצורה
היסטרית.

אני מוציאה רגליי מהאמבטיה, לובשת את השמלה הלבנה שלי, ורוכסת
אותה מאחור, לאט לאט.
וברק ההרוס עומד לבדו באמבטיה פיו מלא בדם אדום, ספק מתוק ספק
מלוח עיניו מלאות כולן בדמעות רטובות, עומד שם מנסה להביט בי.
" כי עשית זאת, ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה. על גחונך
תלך ועפר תאכל כל ימי חייך..." אני אומרת לו, וסוגרת את הדלת
אחרי.