אני יודעת שיום אחד אני אהיה ראש ממשלה.
היום הזה לא רחוק. זה מגיע לי, אני תרמתי המון.
כבר שנים שאני חיה כאן. אני זוכרת שכשהייתי קטנה אמא שלי היתה
אומרת לי שכשאני אגדל אני אהיה בדיוק כמוה.
חיי הפשע לא התאימו לי אז החלטתי במקום זה שאני רוצה להיות ראש
הממשלה הראשון ממין נקבה.
נכון, בטח תשאלו מה עם גולדה? היא לא היתה ראש ממשלה ממין
נקבה?
התשובה כמובן בגוף השאלה.
אני זוכרת את היום שהחלטתי לרוץ לכנסת.
אחרי חמש דקות נגמר לי הכושר ועברתי להליכה מהירה.
ככל שהלכו השנים התקדמתי והתקרבתי להגשמת חלומי.
אני כבר 30 שנה בכנסת וכולם כאן אוהבים אותי ומעריכים אותי.
אין ספק שהיום הזה לא רחוק, הוא קרוב מתמיד...
אני כבר רואה איך מגיע הנשיא הזה, מה שמו, ללחוץ את ידי בזמן
שכל המדינה צופה בנו... איזו התרגשות... אני עולה אל דוכן
הנואמים ונותנת את נאום חיי... נאום כמו של הנשיאים באמריקה
(לא האמיתיים, אלה מהסרטים)... ואז כולם קמים לכבודי ומוחאים
כפיים... אני יודעת שאני מחזיקה מדינה שלמה על כתפיי... והנה
בוש בא לברך אותי... והמלכה... ואפילו סעיד מהשיפודייה...

ופתאום הכל נעצר ואני שומעת:
"ז'קלין! תפסיקי לחלום ותמשיכי לנקות!!!"