הנאד שלי השתחרר לאוויר והריח המוכר התפשט בחדרי בפעפוע מהיר
במיוחד
היה זה ריח של נבלה עם שילוב של פריחת הדובדבן
התענגתי לעצמי על הריח המופלא, הזזתי את ידי בתנועות ישירות
לעבר העכוז ואז קירבתי את היד לאפי ושאפתי שאיפה עמוקה, מילאתי
את הראיות בריח המופלא והנהדר והממסטל הזה.
זה היה יותר טוב מסיגריות, יותר טוב מסמים, יותר טוב מאהבה.
נזכרתי בימים שהייתי שוהה שעות בחדרי והייתי מסניף כמויות
אדירות של פוקים, הייתי מכור, הזנחתי את החברים, את הלימודים
וגם את המשפחה.
אבל היום אני במצב יותר טוב, אני יכול להסתדר עם שעה אחת בלבד
ביום, אפילו שלפעמים אני אומר לחברים שבא לי חרא אבל אני באמת
הולך לעשות את המעשה הנהדר הזה שכה מוכר לי.
חברי מנסים להוציא אותי מהמצב הזה אך ללא הצלחה, הם כל כך
פוחדים להגיע למצב שלי שהם כבר ניתקו איתי קשר והם גילו שיש
להם פוקפוביה, הפחד מפני פוקים.
עד כאן הסיפור שלי ואני רוצה להזהיר את כולכם, אל תנסו את זה,
אפילו לא לשנייה כי אחרי הפעם הראשונה אתם כבר מכורים ואין איך
לצאת מזה.
אני מקווה שלמדתם רבות מהסיפור שלי, לי כבר אין איך לצאת אבל
לכם יש איך להיכנס ואני מבקש מכם אל תכנעו ללחץ של החברים שלכם
כי מהרגע שהרחת פלוץ, אין דרך חזרה.