פרי עץ הדעת נשק לשפתיה לוקה בחסר נגיסה אחת בלבד. מבטה החלומי
התנקז לנקודה השחורה שבתוך אישוניה. פרי התודעה נשמט מידה וצנח
בידיעה מוחלטת שגורלו הוא לצנוח וליפול על גבי עשב הגן. רוח
כועסת העיפה קמצוץ חול ים גס לתוך עיניו והוא שיפשפן בחוזקה.

כשפקחן ונוכח לדעת שהמאוורר בחדרו דולק הביט סביב. לצידו היה
מונח טלפון שחור, למרגלות רגליו הבחין בכרית שנהג לחבק מפעם
לפעם אך מעל הכל בלט לעיניו החלל הריק שתפס את רוב המקום בחדר.
הוא ניגש להנמיך את עוצמת המאוורר. עיניו הנפוחות והאדומות
נעצמו זמן קצר לאחר שכובד משקלו הונח בשנית על המיטה הבודדה
וכל מה שעיניו היו מסוגלות לראות היה החיוך שלה. תחילה ללא
פנים וקול ולאחר מכן בעירום מלא וצחוק מתגלגל שהסתכל הישר אל
תוך עיניו הנפוחות.
למראה הוא מיהרה לכבוש את מעורמיה בעלי תאנה רכים. העשב סביב
פרי ההיגיון והשפיות החל יבש וחיש קל פיסת העשב הקטנה שהפרידה
עד אז בינהם הפכה לפתע לשדה קוצי פלדה מחודדים רחב ידיים
שהכפיל את גודלו בחלוף השניות. למרגלות רגליה נשארה פיסת עשב
רענן ועץ ירוק עד שולח חיוך למראה. החתכים המדממים שעיטרו את
בטנו וצלעותיו בעת נסיונו חסר הסיכו לרוץ לעברה בעוד היא
מתרחקת.
על כפות רגליו החשופות עטו עקרבים צהובים, אשר דבק שלוש שניות
מרוח לגחונם, ואלה עוקצים אותו ללא הרף. שדה הקוצים הפך עבות
וסבוך מרגע לרגע, וקוצי הפלדה העמיקו את חתכי הרוחב והחלו
מחטטים בקרביו. פעמים אחדות יכל הוא לחוש את אותם קוצים חודרים
אל תוך ליבו וקורעים אותו לגזרים. אגלי זיעה שטפו את כל פצעיו
ואבקני מלח שהחלו מבצבצים על קצוות הקוצים צרבו את איבריו
הפנימיים. או אז לראשונה מאז תחילת המרדף אחריה היה נדמה לו
שהגיע למחצית הדרך, כשסיים לחשוב זאת,נפערה תהום לרגליו וזאת
בעומק אלפי מטרים ורוחבה גדל בקצב קבוע. הוא ניסה לצעוק לה, אך
נוכח לגלות שמיתרי קולו נחתכו על ידי אחד מהקוצים.
במרחק של מאות קילומטירם יכל לראות אותה מחייכת עליו, ועור
המשי עוטפה וכולא בתוכו את הכאב. עורו היה כנייר זכוכית שסוע,
ולא היה ביכולתו לכלוא עוד את הכאב בפנים. הכאב שגילה לפתע,
דרך קלה ונוחה לפרוץ החוצה החל זורם לו בנוזל אדמדם ששטף את
כולו. הדם שטף את כולו פורץ ממעינות הכאב עמוק בתוך בטנו
המבותרת.

בתנועה זריזה מחה את הנוזל מפניו ופקח את עיניו לרווחה. תקרה
לבנה איימה ליפול עליו ולארשת ראשו התגלה כתם לח מלוח. רגליו
הכושלות ושריריו הרועדים עזרו לו לגרור עצמו אל חדר האמבטיה.
בסיבוב קל זרם מים נוכז לביוב ובמהרה הוחלף בזרם חדש. הוא שטף
את פניו והביט במראה לפני שסיים לעשות זאת נפל על בירכיו, דחף
ראשו לאסלה. הוא נשכב על רצפת האמבטיה ועצם את עיניו.
משלוליות הדם חייכו עליו שפתיה, אך כשניסה לתפוס אותם בידיו
התפוגגו והיו כלא היו.

בשעון חול עשוי זכוכית יכל הוא לראות את הגרגר האחרון צונח
לערימה בקול של ניתוק שפופרת. הוא גרר עצמו אל התהום וקפץ
לתוכה.
בעודו צולל מטה יכל לראותה מתפוגגת ומשאירה אחריה חרב מתהפכת.