הוא מביט בי,
לא יודע את עצמו.
הוא חושב ש
הוא לבד בעולמו.
העתיד לו לא מזיז
ואולי מחר הוא יהיה יותר שמח ועליז.
העיניים הקפואות,
מספרות לי סיפור
סיפור שפעם הוא הרגיש,
סיפור לא ברור.
ומי אמר שרק הטובים מקבלים את הכל?
לילד שלי
לא מגיע לסבול.
אני מתפללת,
שלעולם לא תדע צער
אני מתפללת,
שלעולם לא תדע מחסור
אני מתפללת,
שלעולם לא תדע את האמת,
שלא תבין שאתה לא שייך
מנודה, חריג.
שלא תבין שאתה תקוע בין העבר לעתיד.
שיום אחד
אתה תבין שזה לא,
המקום בשבילך
שם
לא פה.
על מה אתה חושב
בראש הזה שלך?
האם תדע באמת
מי אתה?
ואולי,
אי שם,
בעתיד הרחוק,
מישהו יצליח להעיר אותך,
מחלומך המתוק.
|
