|
אחת הוא שנים שמורכבים בינתיים
שתיים הוא שלש שנותן הרבה בראש
שלוש הוא ארבע שנותן לי את הכאפה
ארבע וחמש הולכים להתלחשש.
מן הימים בנו ארוזים לפרוק עולים של דתיים
חזרנו שוב אחורה לראות עם יש כאן הורה
בנינו בניינים לראות מילים קשים
אחת שתיים ושלש מי תמיד אוסף ת'ראש
אהבנו לאט אהבנו המון אבל לא נשאר מקום
להיות תמיד יפה כאילו כזה ויצאתי מא'פן מן השיר הזה
אהבתי אותך יפה לרגעים והאור בפנים נכבה עם העולמים
יצאתי החוצה לראות קצת ת'צורה של הבריאה של הנשמה.
ארבע הוא דלת שפותחת את התכלת וסוף סוף יצא לי צוף
אמרתי לי תשוש ככה יש חוש שמן העולם הזה יצא לי מקווה
אמרתי וחזרתי על מילים יפות וגם יצאו לי ירידות לא קלות ולא
קשות
אך נותנות המון תקוות מחשב ישן שלי האם תדליק לי את נרי
זהו זה נגמר
חמש אחרון בלתי נשבר
יצא שקט יצא אמת
והייתי פה עולה על אל. |
|
|
הבל הבלים, הכל
הבל.
קוהלת, מסריח
מהפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.