|
אני רואה מרחוק את מגדלור המוחות
מנצנץ לו בביטחון של בן יחיד
שיודע את מקומו
במרחב שהורישה לו אימו
הוא ניצב לו גבוה ומואר
פעם חשוך ופעם מפתיע את השחור
הוא קורץ לכולנו, קורץ ומפתה
קורא לנו לבוא בשערו
ומגיש לשפתינו תה
הוא כל מה שיישאר באזור
אחרי שמוחותינו ייחשבו עצמם לאחור
הוא היחיד שיזכור
שעמדנו לפניו יפה בתור
מגדלור המוחות
הוא אחרון הכוחות
של כל הטעמים והריחות
שניסינו יותר מפחות
המגדלור הזה
הוא עדות אילמת
לסירה הנעלמת
שתשקע במעמקים כמו מת
המתאחד עם האמת. |
|
|
אני לא
מאמין!!!
הסלוגנים
הבוגדניים
והמטונפים שלי
שכחו את
היומהולדת שלי!
כלום, כלום לא
קיבלתי מהם
אפילו לא
חיבוקי!!!
לך תסמוך על כמה
מילים שחורות
במסגרת דקה
שמונחות על רקע
כתום...
אביה האיום ברגע
של משבר איום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.