בשעה שלרסי היה רדום קצת נע הוא מצדה האחד של מיטתו לצידה
האחר. הוא היה עסוק בחלום. החלום ההוא היה מהמם. הוא אף לא רצה
לסיים את חלומו עד שיבין מה רוצים ממנו.

הוא קרא לעלמה. והיא חזרה כרגע מבית רגאן( השנה שנת 2060). היא
הייתה מוכנה שלטף את מצחו. אבל, הוא לא נתן לה. הוא לא רצה
לאבד את הריכוז בחלומו. בחלומו היה רואה ענן. מעניין מה הוא
סימל? את זה לא ידע. הוא פקח את עיניו וגילה שהעלמה עומדת מול
פרצופו.

"מה את עושה פה?" שאל בתדהמה.
"מה אני עושה פה?" שאלה בחזרה, "מה אתה עושה פה?"
"אני הייתי ערוך ומוכן לעבוד על הדאון הממונע. מה את עושה
פה?"
"לא נראה לי. בכל זאת על מה חלמת?"
"אה", אמר, "זהו היה על ענן אפור וכבד שעומד להמטיר גשם
זלעפות."
"באמת?"
"באמת."
"ומה ה אמור להיות?"
"אני לא יודע. אבל נראה לי שהוא מסמל רעות."
"מה נעשה?"
"נברח מהאי הזה. לא טוב כאן. צריך למצוא מחסה."
"ממה?"
"היית אצל אשת רגאן נכון?"
"כן וכי למה תשאל?"
"אני הייתי בטוח בכך. הרסתן לי את החלום."
"איזה?"
"הענן, שהיה לבן כנוצה, נהייה שחור. הייתי אמור לדעת מזה."
"למה?"
"כי את הורסת את מנוחתי."
"וכי למה? האין אתה ערני ותוסס דייך כדי לברוח מפה?"
"כן. אך איני בטוח שזהו הזמן."
"וכי למה?"
"אני אנוס לדבר עם רגאן."
"אה... אז תודיע לי ברגע שתהיה מוכן."

המשך ביצירה הבאה...