כשהייתי פעם הייתי ילד, והיו נילי ותמר,
ללא אחריות רק כיף, בלי מחשבות על מחר.
המון שמחה עם קונדס וקונצים מכל המינים
חשוב היה העכשיו, העתיד? - אחד הזמנים.
בחיים כמו בים יש גלים עולים ויורדים
יש ניחוח ויש קוצים בדומה לפרחי הורדים.
אבל הילדות כך נתפסת טבולה ספוגה אך בטוב,
במוחי הבוגר הזוכרשרוצה להביע, לכתוב.
כשאני היום אני איש, ראיתי אדם ונכר
המון אחריות גם כיף, ויש מחשבות על מחר.
עם רעיה שלושה ילדים וטרדות מכל המינים
עדיין נעים העכשיו. העתיד? - שייך לבנים.
יש בי קצת עצב כזה שצובט חמוץ מתוק
עבר בלתי נגיע שיר מוכר, ישן ורחוק.
חלפו הלכו, ימי ילדות, ומחר מתחיל עוד שבוע
ומלבד זיכרונות נעימים, יש הרבה הרבה געגוע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.