הפחד משתקף בעיניו
מביט בי בעצב נורא
ואני כבר יודעת מזמן
שפה הדרך נגמרה

הים מלטף את גופו
גונח כואב, משתעל
ואני שומעת את ליבו
בכוחות אחרונים משתולל

הדם מציף את הים
שני מתערבב בכחול
דמעה נופלת ריקם
מחכה שהמוות יגאול

העיניים לאט נעצמות
היד צונחת כבדה
אין כוח למילים אחרונות
רק דמעה סוחפת דמעה

לבסוף פוסקים כאביו
את השתיקה שובר רק הים
הדם האדום כבר קר
הדמעות הלכו ואינן

הים עוטף את גופו
סוחפו באהבה למעמקים
בכחול אינסופי בוכה נשמתו
ואנחנו כבר לא מחכים.