סימון אפיקה / סיפורי שלי |
כל כך עצוב בלעדייך,
אתה תמלא את כל מה שחסר,
אתה יכול לאסוף אותי,
לחייך,
אני צריכה את זה...
אם תמשיך לאסוף אותה,
אני אמות,
כי אתה תמות,
אני לא אראה,
כי בתוכי אני אמשיך,
להתרסק ולמות,
אני אחיה כך המון זמן,
כמו שאני חיה עכשי.
הריקבון הזה,
המוות הזה,
ההתרסקות הזאת,
היא בגללך
תמלא אותי,
כמו תמיד,
תאסוף אותי כמו אז,
אל תהיה איתה,
היא ממררת, ממררת את נשמתך.
תאסוף אותי,
אני לא היא,
אני שמחה,
אבל רק איתך....
הצילו?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|