הכאב הזה...

שוב...

החוסר אונים הזה... מולך...

כשכואב לי אתה עוזר לכאב להתגבר,
אני מנסה לברוח מהכאב,
אתה מחזיר אותו.

אתה שונא אותי,
אבל אתה משקר,
הכאב מתגבר עם כל שקר,
עם כל מבט.

אתה השטן,
אבל אהוב כל כך גדול.

תפסיק,
תפסיק להרוג אותי,
אבל הצורה אירונית מאוד,
אתה לא מודע לזה,
תציל אותי אהוב,
תושיע אותי.

אני מחכה לך, בשקיקה,
שקיקה נוראה.

כשאני שומעת את קולך,
אני חוזרת להתחלה...

שכואב לי,
אתה עוזר לכאב להתגבר,
אתה אוסף את הכוח שלך,
בלי לדעת,
ומכאיב כל כך.

איך?
איך אתה מצליח?

די!!!