מיה נויהאוז / מוזת הזוועות |
בהסתר מאורות גדולים
לב מפרפר
נפתח בקלות ופורש
את עצמו
על אלפי
שדות ים ועיר בטון
יותר קל להתכעס
כשאין מי שרואה
כי שחור.
חיי פרישות
בזמן ללא אור
זו לא חוכמה
ומאד קשה לזכור.
המוזה הקדושה
שעוברת
לא נותנת מנוח
וגם לא מאחרת.
כל לילה
קופצת, את שנתך
היא תופסת
גם לילדים היא לא מוותרת
את חלומות הזוועה
שהם חולמים
היא תהפוך
יום אחד, לשירים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|