השתקפות בבואתי על פני זכוכית ממורקת לא תשכנעני כי זקנתי,
ארוכים נעורי כנצח נעוריך.
אבל בחלוף הזמן נגלים אגלי הזקנה על מצחי,
והם אשר מזכירים לי "אוזלים הם חייך".

אתה עוטה על גופך חליפת נוי התפורה מטלאיי לבי,
אשר לעולם לא יהיה שלם בלעדיך.
מאוחדים לבבותינו, שלך בשלי.
ואם זהו המצב כיצד רבים ימי מימיך?

על כן, יקירי, שמור על עצמך מצרה וכאב,
כפי שהייתי אני עליך מגונן, עבד לכל רצונותיך;
כאשר על כתפי את לבך סוחב.
על לבך אמשיך לשמור ברכות כאם על המגנה בנה מפני מחלה.
אל תמהר לקבוע שלבך ימשיך לחיות ככשלי כבר לא יפעם;
אך תדע שאת אשר הענקת לי לא אחזיר לעולם.