|
ממלכדת את עצמי בנפתולי המילים.
כל פיצוץ הוא סוג של שלווה.
בקרים מאפירים מוורידים את ימי.
גולשת עם שני סוכרזית למחוזות שכחה.
מקלה על כאב מתעצם ללא סוף.
מקפלת מצנח מחורר
בידיעה
שלעולם לא אשתמש בו. |
|
|
ילד, אצלי אתה
תגמור בחוץ!
(יודית, אמא של
נוי-נוי ומורה
בישראל, לא
תסבול ילדים
קטנים ומופרעים
אצלה בכיתה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.