לפני שנתיים בערך התחלתי לצייר בשיעור, בהחלטה לצייר פעם אחת משהו גדול,
פרצוף. רק פרצוף. לא הצלחתי להמשיך. כבר שנתיים הפרצוף הזה מסתכל עליי מתוך
המגירה וכל פעם אני מוציאה אותו ומנסה לצייר ממנו משהו ואף פעם זה לא הולך. אז
הנה, ברגע שהייתה לי סיבה, זה קרה. בפנים שלה לא העזתי לנגוע, בעיקר בעיניים.
עט פיילוט שחור וטיפ טיפה עיפרון ירוק בעיניים, אם אני זוכרת נכון.
אל תוטרדו מהתווים, אין להם שום משמעות ואני אפילו לא כל כך בטוחה שהם קיימים.
שאף אחד לא יעיר לי על כשלים לוגיים או פרופורציונליים אני מודעת לכל אחד ואחד
מהם (כן, כולל הידיים). יש לי חשק נוראי לצבוע אותו, אבל בהתחשב באיך שאני
צובעת, אני אנסה שלא.
Yes, that IS a god-damn key in her chest, yes that IS a music box.
Dresden Dolls, אגב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.