[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








על המזח הזה, בחוף הים של תל אביב.
בלילה חם.
הגעתי כדי לדבר עם עצמי על החיים האלה. לא רציתי שום דבר,
מלבד השקט שלו אני מייחלת כבר שנים.
בחרתי לי סלע שטוח - יש כאבים שאפשר להמנע מהם.
ורק אז שישבתי מול הים והעיניים האלה, רק אז התחלתי לחשוב.
הכאב היה עמום, קיוותי שיגיע גל אלכוהולי וככה ארגיש פחות.
משהו בי לא נתן לברוח, לא הפעם.
אולי לא היה שם כאב, רק סוכריית מקל מקולקלת, שקניתי בקיוסק
ישן של חיים חדשים.
היה לי קר.
אולי גדלתי בלילה הזה, הבטתי באיש הזה כמו שלא הבטתי בו
מעולם.
וזה לא היה כמו בסרטים, זה היה כמו בחיים שלי, עם הלב הזה,
שנפל עם הסוכריה למים המזוהמים.
והיום הוא בטח מסתובב לו על המזח הזה, על הסלע, על הרצפה...
מחכה... שיחכה... גם כן לב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי אמר אני ולא
שילם?


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/7/05 12:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלכסנדרה נ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה