מזמן לא סידרתי מילים בשורות.
מזמן לא הרגשתי העט בידי.
יש שבילים אחרים, אמיתות אחרות,
ישנן עוד שתיקות נוספות,
מלבדי.

מזמן לא בראתי עולם במילה.
מזמן לא נגעתי במרום הפסגות.
אולי זהו פחד, יראת התחלה,
או חשש מהסוף:
לא ליפול, לא לשגות.

מזמן לא נקשרתי. מילים כה זריזות,
אופיין חמקמק, בוגדני, אף קל דעת.
מזמן לא ידעתי הדרך הזאת,
לא שלחתי ידי,
לא ניסיתי לגעת.

מזמן לא חוללתי סדקים בקירות.
מזמן לא בכיתי לנוכח הפלא.
רגעים הצרורים במילים ישרות-
מזמן לא בחרתי לזכור
את כל אלה.

אויבי הותיק, אויב כל הדורות,
הו, זמן, עצור נא לרגע מלכת.
מזמן לא סידרתי מילים בשורות.
מזמן לא בחרתי
השביל בו ללכת.