[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נטישטוש הדר
/
בעולם שלי

בעולם שלי אנשים הולכים ונעלמים.
לא ממש שמים לב לתהליך כי הוא קורה לאט ולא בגלוי.

לכולם מבט של תהייה בעיניים מתי יגיע תורם לבקר אצל בורא העולם
ולספר לו כל שעשו לא טוב בתקווה שייקח אותם לעולם שלו.

אנשים אלה נעלמים כי אין להם תאווה לחיים, אין להם רגש,
אפאתיים, לא אוהבים כלום, לא את החברה הסובבת אותם, לא עבודה,
לא לימודים, לא אוכל, ובמיוחד לא את עצמם. הם שונאים את עצמם.
רוצים רק לישון.

כי שינה זו פעולה שמנתקת, זו הבריחה הכי קלה, לרגע אתה מחוץ
לסחרחרה הגדולה של החיים ונח מהקצב הבלתי אפשרי שבו כולם
מכתיבים לך לחיות ומכריחים אותך לחשוב מה תהיה, "כשתהיה
גדול".

אתה בתוך השינה, עמוק וכבר מרגיש שאתה שם, בסוף, שזה נגמר, ואז
אתה קם. ופתאום החלום נגמר, והסיוט רק ממשיך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבל מי אופה
לעוגיפלצת כל כך
הרבה עוגיות?


הפודלית בסומסום


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/7/05 9:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטישטוש הדר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה