מתי על האדם משתלטת לפתע התחושה,
שהנה הוא בשל לעסוק ביצירה.
האם ניתן להצביע ממש בבטחה,
על אותו רגע שבו מתחילה לפרוץ היצירה.

הרעיונות קולחים, פתאום מסתדר הכל,
ההתלבטויות נמוגו, אתה הכל-יכול.
המוח נטען לפתע ברעיונות מלאי עוצמה,
והיד מתחילה להתנועע כאילו מעצמה.

מהו הרגע שבו הגוף והנפש משלימים עצמם בחלל,
רגע ההארה מגיע ובקושי ניתן לשלוט בו בכלל.
אתה חש באותו דחף שמשחרר אותך מכל תלות חיצונית,
ומשקיע אותך עמוק לתוך המוזה הפנימית.

יאמר שזה עשוי להתרחש בכל מצב,
גם כאשר מצבך אינו כה מיוצב.
בלילה, ביום ובכל רגע נתון,
לפתע אתה חש את זה חד ושנון.

יאמר שאתה חייב להיקלע למשבר,
ואז פוטנציאל היצירה שלך הולך וגובר.
שמא זקוק אתה לרוגע ולשקט הסביבתי,
ורק במצב שכזה אתה הופך לאיכותי.

יאמר שאתה זקוק למסרים רוחניים,
ורק כך תיסחף לשיאים בלתי ידועים.
או שמא למיני כימיקלים וצמחים משונים,
שיש הטוענים שגם אילו עוזרים.

אז מה גורם לאותה התעוררות,
בעצם האם זה כל כך חשוב.
עיתוי היצירתיות המתפרצת - כנראה שיישאר נעלם,
העיקר הרצון ליצור והשאיפה לברוא עולם.