המלחמה התמידית הזאת במציאות
סופסוף באה אל קיצה.
ניסיתי לשמור על השפיות
אך העולם קיבל את שרצה.
נפלתי חזק על הבירכיים,
והאדמה פערה פיה בשמחה.
ואני, שלא נכנעתי בחיים,
לא אלחם עוד, זו הבטחה.
כי נדמה שאש הגיהנום הלוהטת,
להוטה לשרוף אותי עד תום,
אז בקרוב אני הולכת,
וזה הזמן לומר שלום.

ואם תתנו לי את הזכות
אשאיר לכם מעין צוואה:
כשאתם נלחמים במציאות,
שיהיה לכם תמיד בתודעה
שלא בכל המלחמות,
מה שצודק גם מנצח.
לכן אמרו החכמים
אלוהים נותן- אלוהים לוקח.