שי גולד / (הנלקח לא יושב עוד) |
אף קמטי שמלתך לא ימתחו מחוגים לאחור
משאון הגדול נותרו הלמות דופק
מרעידת אדמה נותרה דממת ההריסות
אני חווה שוב את חיינו העתידיים שלא יהיו עוד
מלטף את פני הילדים שלא היו מעולם
פרחים לבנים מרכינים ראש
קמלים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|