גם אברהם עקד את בנו יצחק
על מזבח אהבת האל והאב
גם אני אליפלט שרה
נעקדתי על מזבח אהבת האב
ובליל הסדר ההוא
בליל הסדר ההוא הנורא
שהיו בך
עשרים ושניים גברים
ושבעה גברים
ושבעים ושבעה גברים
אני לא הייתי שם
אני
אף פעם לא שם
וכעת הבט בפני ותראה את הצד האפל של היצירה
לא מאהבה תדע את אלוהים
תדעהו מיראה
תדעהו מגזרה
ואני את נפשי הצלתי
ידי לא שפכו את הדם הזה
הרגת את העפרוני הזך שלי
את אפרת גיל
זכר צדיקה וקדושה לברכה
הוא הלך ופוצץ את עצמו
הפעמון הקטן והשמח
הוא
יום עצוב אחד
בחרה לעצמה
אחת מארבע מיתות בית דין
כעלות השמש
נבחו הכלבים
והמשיכו לנבוח
שישיפוש שישיפוש
הירח שאל עלייך
את עדיין שונאת את האהבה שישיפוש
את עדיין מנסה לשחק עם הפיסיקה של מערכות היחסים
הייל היטלר
כל השנאה
כל השנאה לאהבה
כבוד המת
הכבוד והגאווה
עזבו אותי
מיום שבאה אפרת לעולם האמת
בטל יצר הרע של ההתענגות על הסבל
הצמיח לי איבר כיונה
אספני הנחני תחת אברתו
אל מלא רחמים
שברא בחסדיו
עולם של היעלם דבר

איפה את
איפה את אפרת
בשביל כל אחד בעיר
חי טרטרוס משלו

וכל ימי לא זכיתי שיאמר סדר פסח כהלכתו
כנגד ארבעה בנים דברה התורה

אחד תם - על התמימות שגזלו לך
אחד חכם - על הפילוסופיה שלך
אחד רשע - שנתן לך את החיים ואת המוות
ואחד שאינו נותן לך לשאול

ארבעים ושבעה סמוראים
נשארנו רק שניים שעדיין שרים
ועכשיו את הלכת אפרת
ונותרתי רק אני לשיר לך

איפה את
איפה את אפרת
הרי אני כתב 21 וזה הפסח הראשון
לחגוג בלעדייך אליפלט בטוחה בארמונותיה יושבת
כבודה בת מלך פנימה
מעשה בהעלם בת המלך
באבידת אפרת
והוסיף ונדד שבעים ושבע שנה
לא אכל ולא שתה ולא ישן ולא דבר תחת עץ החיים
פגש אדם מהיער ולא נודע כי בא לקרבו
סוד החיים הפשוטים
לנגן עם חברים
בית עם ילדים
אנחנו זכינו
ואש אכלה אותנו
אנחנו זכינו ואש אכלה אותנו
היה הולך ומקלל הולך ומקלל
עד יצאה עליו חמת המלאכים
עד ששמעוהו בעולמות אחרים
בכוכב פליעד ובכוכב בת יערה ובכוכב פני שחר
איפה את איפה את אפרת
מלחמת ששת הימים
קווי אלחוט מנותקים
וביום השביעי
עלתה השמש השחורה
התהפך העולם כטרטרוס
כל מה שהיה לקחה האדמה
מנוחה נכונה לא נתנה לך



וכעת אנקם אני ממך
ועברתי בארץ מצרים
בקיבוץ
אני ולא שליח
אני ולא מלאך
והכיתי את בכוריכם
אני ולא שרף
שכן כל המאבד נפש אשה אחת מישראל
מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא
ואפרת הייתה עולם מלא
שכן כל הפוגע בקדושת הגוף ובקדושת הנפש
מעלה עליו הכתוב
כאילו איבד עולם מלא
וכעת אלמד אותך את סוד ההחלטות הנכונות
סוד הרגעים האורגים
אלפי מעיינות של דבש ירוק דולקים בעיני הנימפה
כשהאור מתחלף נופלים לתהומות של דממה דקה
וכעת תמות נפשך עם הנאצים אשר אהבת
הלואי ותמות מלשונה של אליפלט
לשונה חדה כמו חרב
דבריה חלקים כשמן
מלטפת לך את הפנים
ידיה פורמות את חולצך
וצועקת
בוא אלי
בוא אלי
בוא אלי
וצועקת
ארור אתה מכל אדם מישראל
חי נפשי וחי ה' צבאות לא תינקה ממני
בעבור נפש אפרת אינקה ממך
תמות נפשך עם הנאצים אשר אהבת
ה' נתן והים לקח, יהי שם אפרת מבורך.

לזכרה של אפרת גיל, זכר צדיקה וקדושה לברכה