|
כל בוקר אני קמה
עם מן טשטוש קל בעיניים
אני שותה את הקפה כמו שאת היית אוהבת
ונסגרת בעצמי
כמו ספר מיושן
אז אל תלכי עכשיו
החדר הפסיק להאיר
ואין לי עיניים אחרות
שיראו מה קורה במקומי
אז אל תלכי עכשיו
פעם אחת כבר הלכת לי
תבטיחי שלא תעלמי
שלא תעלמי לי
יותר
אני נשברת כמו הרוח
כל פעם שמגע של עבר נוגע
אני צועדת כמו עיוורת
אל עברם של סופים ידועים מראש
אני נשברת כמו הכוח
שברח לי מבין הידיים
אני סופרת ת'מילים
אני סופרת
עוד ועוד
כל בוקר אני קמה
עם מן טשטוש קל שמופיע בעיניים
אני שותה את הקפה כמו שאת היית עושה
ונסגרת בתוכך
כמו מילה שנאמרה
מבין שפתיים עייפות
שרק רצו להרדם |
|
|
זה שיקוי שהופך
מטומטמים לזהב!
לודוויג באומל
ממציא הרד בול |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.