אופיר אלחיאני / שם במחנה |
יבשו דמעותינו
מרוב חום התנורים
אשר העלו השמימה
את אבותינו ואימותינו
שם במחנה
מתה התמימות
עת קלגסי הצורר
אנסו את אחיותינו
שם במחנה
גוועה שמחתינו
עת העמידו אותנו בשורה
ובמשחק איום של בחירה
ירו באלה שלידינו
שם במחנה
אני נשארתי
חי
מת
זומבי מהלך
וכשבאו לשחררני
שחררו את גופי
את מה שהיה צלמי
ובכלל לא כדמותי
ונפשי
גוועה ומתה
שם
במחנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|