כמו שני פרצופים
המביטים אחד בשני,
אחד אומר דבר והשני להפך
והם יודעים שלעולם לא יסכימו, לא יבינו, לא ישלימו.

המצפון שלי מדבר מתוכך,
הוא אומר לי לחדול,
הוא אומר לי לחסום ולעצור רגשותיי,
אך הם לוחצים אותי כל כך חזק...
עד שיאפסו כוחותיי ואשבר.

לפעמים באמצע ויכוח
האחד גובר על האחר,
אבל אף אחד מהם לא מוכן לוותר,
והמחלוקות מתרבות יותר ויותר.

המצפון שלי הוא את בעצמך,
הוא שמרביץ בי את האמת הכואבת,
הוא שגורם לי לבכות בחושך,
על מה שהייתי ומי שאהיה...
עד שיסתיימו דמעותיי ואגמר.

הרגש מול הצדק,
הצדק מול עצמי,
עד שיאפסו כוחותיי ואשבר.
עד שיסתיימו דמעותיי ואגמר.
עד שתבואי ותדליקי לי נר.