הכל היה כל כך שומם בתוכי ופתאום צצת והפרחת בי שוב חיים,
אינני יודעת איך הצלחת להשאיר עליי רושם כה חזק וחשק לעוד,
נשארתי צמאה לגופך ומשתוקקת למגע ידייך.
מי היה מאמין שאמצא גאולה במועדון רועש על רחבת ריקודים הומה
באנשים זרים וריח אלכוהול חריף שנישא באוויר.

ישבתי בבר עם חברותיי, צוחקת ומרכלת, לוגמת עוד קצת מ"הרעל"
(חושבת לעצמי ששוב אשתכר עד איבוד דעתי ואשכח את מכאובי).
כשסיימתי ללגום והורדתי את ראשי בחזרה זה קרה...
הוא נגלה לעיניי, נחשף במלוא עוצמתו. יופיו היה כה מרהיב
ומהפנט, כל כך עוצמתי וגברי אך עם זאת כה עדין ונאיבי.

אחרי כמה כוסות שתיה הבנות ואני קמנו לרחבת הריקודים ואז הוא
ניגש אליי לאט לאט והחל לרקוד איתי, רקדנו צמוד, הרגשתי שאני
חיה שוב וכל איבר בגופי רטט והזיע, הרגשת אנדרנלין חזקה.
ברגע שהעיניים שלנו נפגשו הן לא יכלו להיפרד, זזנו ביחד כגוף
אחד השלמנו את התנועות יחדיו, היינו מושלמים, כולם בהו בנו
ונעצרו, השתתקו.

השיר הגיע לקיצו, נשארנו עומדים מחובקים ומתנשפים בכבדות.
תשוקה אפפה אותנו ומרוב שנוכחותה הייתה כה חזקה כמעט יכולנו
לגעת בה.
התבוננתי בעינייך ואתה בעיניי, שפתיי נמשכו לשפתייך כמו מגנט,
הן היו כל כך קרובות אך עדיין לא נוגעות, הרגשתי זרם בכל גופי.
לבסוף הן נכנעו, השפתיים נצמדו, נפגשו בתשוקה ובלהט, הרגשתי את
לשונך מסתובבת על לשוני, מתערבלת בתוך פי.
ידייך חבקו את צווארי וגלשו במורד גבי בחוזק, בכאב מענג
ומטריף, הן המשיכו לישבני ומחצו אותי אל חלצייך, ידי אחזו
בשיער ראשך, משכו אותו בתשוקה, אנחות בקעו משנינו והנשימות
שלנו... או נשימותינו כמעט כבר נעצרו.

כל הערב היינו ביחד, צוחקים, רוקדים, מלטפים ומתנשקים. בסוף
הערב ההזוי לקחת אותי לביתי ונפרדנו בנשיקות וחיבוקים. באותו
הערב כששכבתי במיטתי וחשבתי עליו, על הריקוד הסוער ועל הנשיקה,
קיבלתי הודעה ממנו...
הוא שלח לי הודעה של געגוע וציפייה לפגישה הבאה, הסתובבתי על
גבי ובהיתי בתקרה, מחייכת לעצמי שוב בלי הפסקה, הלילה ארדם בלי
להזיל שום דמעה.

עדיין לא הצלחתי להבין איך זה ייתכן שאני מרגישה אלייך משהו,
איך הצלחת לגרום לי לשכוח את אהבתי האבודה באותו הלילה,
אני לא יודעת...


    האם הכוח שלך עליי כל כך חזק
                  או שאתה פשוט כל החולשות שבי?!


26/05/2005