| קריין: בארץ רחוקה ומוקסמת בביצה ממש מיוחדת בין המון של צפרדעים חי לו צפרדע שונה מהאחרים - שם לו מיוחד:
 הוא סרח הנחמד.
 במה שונה? אתם בטח שואלים. הקשיבו לסיפור וגלו את הפרטים...
 
 סרח: "בביצה כה נקייה הם חיים, לא מבינים שזה לא נעים, אוהב
 אני סרחון וזיהום לכן את חיי אחיה  בלכלוך".
 
 קריין: אבל שאר הצפרדעים במקהלה, התחננו למסריחן
 
 צפרדעים: "אנא סרח, התנקה מעט, זה לא נעים לחיות כך, הלכלוך
 הוא מאויבנו, מביא עימו פטריות וחיידקים, הורס את מה שבנינו
 במשך שנים - ביצה קסומה ונקייה שבה לחיות - פשוט חוויה.
 אז סרח, בבקשה התקלח, וגם... צחצח כל יום את השיניים, ו... אם
 תשטוף את הפנים גם זה לא יזיק - ו... את הידיים לפני ואחרי כל
 ארוחה, סרח זאת לנו בקשה."
 
 סרח: "חבריי הצפרדעים, איזה שטויות אתם שחים, טוב לי ונעים עם
 כל הלכלוכים - אני חוסך לי זמן יקר ומספיק המון דברים - פשוט
 נהדר!"
 
 הצפרדעים: "מאדון סרח אנו כבר מיואשים, מקווים אנו שיום אחד
 יבין שנקיון הוא חובה ומביא איתו הרגשה טובה".
 
 סרח: "הפסיקו להטיף לי כל הזמן, יודע אני זאת מזמן - אינני חי
 בין חברים, אעזוב את הביצה ואתחיל חיים חדשים".
 
 קריין: סרח עזב את הביצה, בלב כבד ובהרגשה קשה, אפילו הצפרדעים
 לפעמים שואלים - מה עלה בגורלו של סרח הריחני?
 את תשובתם הם קיבלו כשהתקשר הוטרינר, אחד בשם ד"ר דוליטל, רופא
 לחיות, מוסמך.
 
 רופא: "האם סרח הצפרדע הוא אחד משלכם?"
 
 צפרדעים: "כן, אבל עזב את ביצתנו ויצא כבר מחיינו."
 
 רופא: "ובכן, הוא נמצא במרפאתי ואינו כל כך בריא - שיניו
 רקובות, עיניו מלוכלכות, גופו מלא בפצעים וצלקות. כנראה שלא
 שמר על היגיינה ונקיון, החיידקים והפטריות חוגגים אצלו, פשוט
 בזיון".
 
 צפרדעים: "טפל בו דוקטור ומחר נבוא לבקרו, ואם יסכים לשמור על
 נקיון יחזור לביצתו."
 
 רופא: "תודה לכם צפרדעים, אתן נחמדות, סרח יהיה בסדר - אפילו
 טוב מאוד."
 
 קריין: ביום למחרת סרח חזר לביצתו ומאז שמר על נקיונו.
 
 סרח: "כעת אני מבין שעשיתי טעויות - מעתה אשמור על נקיון,
 אתקלח כל יום אפילו פעמיים וגם אצחצח את השיניים, אדאג לשטוף
 בארוחות את הידיים ואפילו אשים דאורדורנט פי שניים".
 |