שנייםעשר דקלים
קשורים בחוט
על חוף הים
אני בוכה אותם
לאותה תבנית כל לילה
אספתי אבנים שבורות
טמונות בחול
שלנו

סליחה.

ירד קצת גשם
ובכלזאת הכל שקע
איפה הייתי אני
כשנטמנת אתה
מלקטת מזכרות
נשכבת על כל
הטובעני הזה
שנעשה עמוק יותר
עם כל טיפה
(דמעה)

סליחה.

היו לי חלומות
על דירה קטנה
עם גינה ושתי קומות
ומלונה
היו לנו חלומות
וכל קשקוש (כשכוש)
קידם שנה
מיד כבר שבעשרה
וכל פעם
בנימה מעט שונה
תמיד אוהבת

סליחה.

הייתי רוצה להבטיח
שהכל נכון
שלא קר ולא רטוב
מידי או לח
(תמיד היית מקום ראשון)
ואולי תוכל לישון בנחת
לדעת שאני עוד כאן
מחבקת אותך בלב
ולא שוכחת.


בנדי